מכון כושר לתבונה

בשנים האחרונות מלוות אותי מחשבות רבות העוסקות בתבונה האנושית. חלק מהמחשבות שעלו היו שאלות העוסקות במידע בסיסי מאוד כמו: מהי? האם לכל בני האנוש תבונה? מהי בינה אנושית ומה הקשר לתבונה? ואחרות מורכבות כגון: מה ההשפעה על הרגש? האם ניתן לפתח/לקדם את התבונה האישית? ועוד. חלק ממחשבות אלו והמידע שאספתי הוביל אותי אינטואיטיבית ללמוד טיפול קוגניטיבי התנהגותי (C.B.T), חלקן האחר עדיין נותרו ללא מענה אולם חלקן התבהרו ואותן אני מבקשת לחלוק אתכם.

במילונים השונים הגדרת תבונה מדברת על "היכולת לפתור ביעילות בעיות שדורשות חשיבה" וגם  "חדות השיפוט, הכושר או היכולת של השכל להבחין בין דבר אחד למשנהו". סוגיה נוספת שעלתה בין היתר –  מילים נרדפות. מצאתי מגוון כגון: אינטליגנציה, בינה, חוכמה. לדעתי מרביתן נוגעות עם רמות חפיפה שונות.

הגדרה נוספת שאתגרה ועדיין מסקרנת אותי הינה "כשרון להפיק עובדות מבפנים, להסיק מסקנות חדשות מעובדות קיימות", אציג לה פרשנות, בהתאם לתפיסתי כיום.

מהו אותו כישרון להפיק עובדות מבפנים?

עובדות מבפנים, להערכתי, אלו המחשבות שעולות לנו במיינד*,בכל רגע ורגע, בהתייחס למתרחש בהווה. אנו יודעים כבר כי במוחנו עוברות אלפי מחשבות בדקה, חלקן מתייחסות להווה, בהתאם להיסטוריה האישית, וחלקן לעבר או לעתיד. 

עולה מייד השאלה: האם מחשבות הן עובדות?

טריקי משהו. המוח והרגש ואולי גם הנפש חברו יחד והם מתעתעים בנו. המחשבות הופכות, לא פעם, בתפיסתנו, לעובדות. תחשבו על מצב בו מישהו יאמר לכם באופן ישיר "התספורת החדשה שלכם לא מתאימה למבנה הפנים העגולות, לדעתי, זה מבליט את רוחב הפנים".

חלקנו מייד יחשבו ואולי אף יומרו: "הוא/היא העליב/ה אותי"

הזיכרון של מרביתנו מהאירוע, הוא/היא העליב/ה אותי. 

האם זו עובדה? לא!

אולם זו "עובדה" שנולדה מתוכנו – מבפנים, הזיכרון האנושי מתייחס אליה כמעט כאל עובדה והיא עשויה להשפיע על מערכת היחסים בעתיד.

בעצם פספסנו את העובדה, חוות דעת על התספורת החדשה. זו העובדה שנאמרה לנו למרות שהיא סובייקטיבית. מרביתנו נתייחס אל העובדה שנולדה מתוכנו ואיתה נמשיך את חיינו, והיא תקבע את טיב ומהות הקשר עם האדם. לכל אחת ואחד מאיתנו דוגמאות לרוב מחייו האישיים.

פילוסופיות חיים וכן תהליכי טיפול רבים, מדברים על לחיות את הרגע הזה. הכוונה, להיות במודעות, להיות כאן ועכשיו ולא לייחס לאירועים בהווה עם פרשנות מעברנו. מצב זה מאוד מוכר לי, כמטפלת וכן מתהליכי ההתפתחות האישית*. היכולת של האדם לפתח זוויות ראייה נוספות, בעיקר חדשות, על אירוע שהתרחש זה עתה זוהי לטעמי המיומנות הנדרשת כדי להפיק עובדות מבפנים. כיצד מפתחים יכולת זו? להתאמן בחדר כושר מנטאלי. 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי כולל אימון בחדר כושר מנטאלי. אנו עובדים גם על החשיבה. חלק ניכר מהזמן מוקדש לאיתור ובדיקת אמונות היסוד המתייחסות לעצמנו, לבני אנוש אחרים וכן לתפיסתנו את העולם. בתהליך אתם רוכשים כלים המסייעים לכם לתרגול היום יומי, השימוש בהם גורם לשינויי יחסית מהיר. אנו מתרגלים את השימוש בכלים אלו באופן עקבי עד שהם הופכים לצורת חשיבה חדשה שלנו, ולכן הם משפיעים על כל תחומי החיים שלנו במצבים רבים, גם לאחר סיום הטיפול.

היכולת הזו מתפתחת לאחר שעברנו תהליך שמתחיל במודעות שעדשות עינינו צבועות מאירועי חיינו. לאחר התפתחות המודעות אנו מתחילים להבחין במצבים המושפעים מצבע העדשות, והקשר לבעיות, יש הכרה בבעיות. כאן מגיע שלב קריטי שאנו מקבלים אחריות ומבינים כי הדברים קשורים אלינו, יש לנו רצון ויכולת לשנות את המצב. ההחלטה לשנות את המצב נובעת ממודעות, מהכרה בבעיה ומהיכולת לראות את המצבים בהם היא מתעוררת, ולבסוף הנכונות לקחת אחריות למצב והמוטיבציה לשינוי, על כל המשתמע מכך.

אני מאמינה כי שינוי אפשר ליצור רק עם תרגול. כולנו מסכימים עם התפיסה כי פיתוח כושר גופני מחייב התמדה ותרגול סדיר, בפרקי זמן קבועים ובסוגים שונים של פעילות גופנית (אירובית ואנאירובית). אין דיי בדיבור ובעשייה חלקית או במספר מצומצם של תרגילים. כך גם בשינוי מנטאלי. כדי ליצור שינוי אנו נדרשים לפעול, לתרגל מנטאלית, באופן קבוע ליצירת שינוי כדי שגישתנו לחיים תשתנה. גישה חדשה זו תגרום לנו להתנהל ביעילות בחיים, כפי שאמר איינשטיין "לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שהשתמשנו כשיצרנו אותן".

באינטראקציה בין אישית, או קונפליקטים בין אישיים, אחד מאופני התרגול אותן אני מלמדת את מטופליי, הינה  התבוננות על העובדות מזוית ראיה של הפרטנר שלך, לפני שאתה מגיב. לפתח יכולת לראות את האחר/ת מבפנים, לשאול את עצמנו "מה המניעים שלה/ו?" או "מה עבר עליה/ו רגע לפני?" או "מה היו המטרות שלה/ו?". התשובות שנקבל הינן השערות, אולם הן גורמות לכל אחד להתבוננות חדשה, לא רק באמצעות הכאב של עצמה/ו. אחת ההנחיות הנוספות בתרגול שאני נותנת, הינה לנסות "לדון לכף זכות" וזוהי המשימה הקשה ביותר, לראות את הקושי של הצד השני או לחשוב על "השדים" שהיא/הוא מתמודדים איתם למרות שגם אנחנו לא יודעים מהם. כל אחד/ת מתמודד/ת עם שדים, לפעמים אפילו האדם עצמו לא מודע לשדים האישיים. 

מניסיוני האישי ועם מטופלים, פיתוח יכולת ראיית האירועים, בעיקר העובדות, מזווית ראיה של הזולת הנידון לכף זכות, גורמת לשינויים ניכרים בחיים, מולידה "עובדות חדשות מבפנים" ובוודאי ובוודאי יכולת "להסיק מסקנות חדשות מעובדות קיימות".

א. מטופלת, נשואה פרק ב', הזוג בגילאי 65-73, היא גרושה והוא אלמן, מתמודדת עם מערכת היחסים המורכבת שלה עם ילדי בעלה. מערכת זו גרמה לה לכעסים רבים וכן למחשבות על גירושין. אחד האירועים שגרמו לעוצמת הכעס שלה להגיע "לשיא חדש" כדבריה, תיאום ארוחת ערב ראש השנה. כשהגיעה אליי היתה בטוחה כי הבת הבכורה, מבין 4 ילדי בעלה מכשילה אותה בכוונה. א. חשבה "היא בכוונה לא מדברת איתי ולא מבקשת ממני להכין כלום … שיגידו שאני לא משתפת פעולה" הכל נתפס אישי. לקראת סיום הפגישה יכלה, לשבריר שנייה, להבין ולחשוב על הבת המתמודדת עם הקשיים שלה. חלקם קשורים בהבנה ובקבלה של הזוגיות החדשה, יחסית, של אבא, חלקם נוגעים לאובדן האם כדמות המרכזת את המשפחה והיא קיבלה עליה את תפקיד "מלכדת האחים". זה היה הרגע בו הוקל לה, אולם אחרי רגע קט המחשבה האוטומטית השתלטה עליה שוב. טבעי הדבר שכך יהיה, רק תרגול חוזר ומודע יביא לשינוי המצב. יחד עם זאת היא הבינה והודתה כי הכוון נכון, מצאה גם אירועים אחרים בהם כיבדה אותה ואף ניסתה לשוחח איתה כאשר ניפגשו. לאחר תרגול של שבועיים, הן כלפי הבת והן במערכות יחסים אחרות, הצליחה להתחיל להבין כי קיימות נסיבות שעד כה לא ראתה אצל הפרטנרים וכן מניעים של הפרטנרים, שהיא לא חשבה עליהם עד כה. מדובר על מערכות יחסים שונות, כולל בזוגיות. מיומנות זו גרמה לאוירה נעימה בראש השנה וכן לשיפור הקשר הזוגי, היא כבר לא חושבת על גירושין.

בדוגמא זו אנו רואים כי כאשר א. היתה מוכנה לראות את הקשיים של בעלה או ביתו היא התחילה להפיק עובדות חדשות מבפנים. המציאות, העובדות החיצוניות, לא השתנו. הבת עדיין לא פנתה אליה, אולם היא היתה נכונה להבין את הקושי ואף את חוסר היכולת. הבנה זו גרמה לה לחוש חמלה כלפי הבת ואף אמפטיה, היא הפכה לבוגר האחראי ולמנהיגת הקשר, התקשרה לבת ויחד החליטו מה התפריט לערב החג ואת חלוקת התפקידים בהתארגנות לסעודות החג, המשפחה דתית.

לסיכום, מזמינה כל אחד מהקוראים לקבל החלטה מודעת להיכנס לחדר הכושר המנטאלי לשם שיפור איכות החיים, להתחיל לתרגל זויות ראיה חדשות. לבדוק את מניעי הפרטנרים שלנו במערכות יחסים, לפני שמגיבים. באמצעות מספר שאלות פשוטות נפתח צוהר המאפשר לראות אותם באופן שונה. שאלות לגבי המניעים, החוויה לפני שאמר/עשה וגבי המטרות. תרגול זה יאפשר לכם להפיק עובדות מבפנים וכן מסקנות חדשות. 

בהצלחה   ( : 

אם אתם מתקשים לעבור את התהליך לבד ולהגיע לתוצאות, זה הרגע לפנות לקבל סיוע מקצועי.

מוזמנים ליצור קשר   

 

*  Mind  – אין פירוש בעברית המקביל בדיוק למילה מיינד. להלן מספר אפשרויות להתייחסות: נפש, דעת, תודעה, בינה.

**שנים רבות הייתי חברה בקהילת ייעוץ הדדי להערכה מחדש (Re-evaluation Counseling). התיאוריה שלה מניחה כי כולנו נולדנו עם פוטנציאל אינטלקטואלי עצום, שמחת חיים ואהבה. תכונות ויכולות אלו נחסמו והוסתרו החל משנות חיינו המוקדמות כתוצאה ממצוקה שהצטברה כגון: פחד, פגיעה פיזית או נפשית, אובדן, כעס, בושה מבוכה וכו'. תינוקות וילדים צעירים מחלימים מפגיעות אלו באופן ספונטני ומהיר, באמצעות תהליך ריפוי טבעי של פורקן הרגשות, המתבטא בבכי, רעד, צחוק ועוד. אולם, לצערי, תהליך זה מופרע ע"י המבוגרים אשר מבלבלים בין הפגיעה לבין הפורקן, בעלי "כוונות טובות" בעידוד ואמירה "אל תבכה …" "אתה ילד גדול ו…" וכו'. תהליכי הפורקן, אותם לומדים מחדש הבוגרים, גורמים להחלמה ומאפשרים לבצע "הערכה מחדש", קרי ראיה חדשה, בדרך כלל חיובית  יותר של עצמנו ושל המציאות החיצונית. הנועץ מתחיל להאמין בכוחותיו וביכולותיו, הביטחון וההערכה האישית משתפרים וכמובן העשייה ואיתה איכות החיים. התחלתי את דרכי בקהילה בקורס הבסיסי, הנחתי סדנאות ואף ניהלתי איזור. התרכזתי בתחום דיכוי על רקע מגדרי ועדתי וכן זיכרונות מיניים ראשונים. בתקופה זו פיתחתי את אכויות ההקשבה לעצמי וכן לסובבים אותי. תודה מיוחדת לבבט קפלן ז"ל, הייתה המנטורית שלי ומורת הדרך.

סגירת תפריט